אף על פי שהיא מתארת את עצמה כ״אדם מאוד פרטי שלא אוהב לדבר עם זרים״, בפועל הקריירה שלה היא אוסף של ניסיונות יצירתיים לעודד אנשים לייצר אינטימיות במרחב הציבורי: ברחוב, בעבודה, בתור לרופא.
באחד מהפרויקטים האמנותיים הראשונים שלה, oanie4Jackie מ–1995, פנתה ג'וליי לנשים וביקשה מהן לשלוח לה קלטות וידאו עם סרטים קצרים, יומנים מצולמים ועבודות וידיאו. בהמשך היא אצרה את הסרטים הללו ושלחה אותם ליוצרות כחלק מ״מכתב שרשרת״ שצבר עוד ועוד מעריצות. מקבצים נבחרים של הקלטות הוצגו מאז בגלריות ובמוזיאונים ברחבי ארצות הברית.