מחברת בין מחול ופילוסופיה

עד 2018 רקדתי ולימדתי מחול, הייתי נשואה, עסקתי בפילוסופיה, העמקתי במשמעות החיים והקדשתי את הזמן לחיפוש אחר האמת. ואז הגיע רגע, ללא הכנה מוקדמת, שכל זה התפרק, כולל פירוק פיזי של איבוד יכולות הגוף בשל התקף קשה של MS. הידע שצברתי על עצמי ועל החיים התנפץ לרסיסים וחוויתי סוג של מוות כואב בעודי חיה. הפירוק הפתאומי של החיים הברורים (פחות או יותר), הוביל אותי לחפש את עצמי מחדש, בתקווה להבין את עצמי ואת הקיום בהקשר החדש, ובאופן איתן יותר מזה שנשענתי עליו בעבר. 

הזהות שלי כרקדנית כביכול כבר לא תקפה, אבל האהבה שלי לריקוד כן. וכך, מתוך החוויה שלי של צמצום התנועה, האהבה שלי לריקוד התעצמה והתחלתי לקלוט את הריקוד בעומקים אחרים. בלי לבקש את זה, ואולי מתוך האהבה הגדולה לגוף הנע – התגלו לי עומקים אחרים של תנועה.

מתוך הצמצום של התנועה, חוסר היכולת ואיבוד הזהות, גיליתי זויות אחרות של התבוננות על גוף, מחול ותנועה. למרות ובגלל שהגוף שלי לא תיפקד ומתפקד באופן נורמלי, גיליתי  את התנועה שמעניקה תשובות לשאלות מהותיות.