מתוך זרע קטן שהוא שום דבר והכל בו זמנית, נולד דבר חדש, דבר גדול. הזרע (לדוגמה זרע של פרח) מכיל בתוכו באופן כלשהו – גבעול, עלים, עלי הכותרת, צבע, ריח, צוף וכולי, כדי שהוא יפרח, צריך לתת לזרע תנאים כאלו או אחרים, אבל "משהו" גורם בסופו של דבר לנבט לפרוץ את הזרע ולנוע מתוכו, תנועה ראשונה ואז עוד תנועה ועוד תנועה, שמאפשרות את הביטוי של הדבר, מפוטנציאל לממשי.
מעניין להרהר לרגע למה ואיך מתחילה התנועה הראשונה, ואיך תנועה אחת בודדת גורמת ליצירת חיים.
התנועה הפיזית מתאפשרת באמצעות דואליות מחזורית של התכנסות ויציאה, התכווצות והתרחבות, איזון ויציאה מאיזון. כששריר אגוניסט (שריר עיקרי בפעולה מסויימת) מתכווץ, השריר האנטגוניסט לו (הנגדי והתומך) נרפה, המשיכה תלויה במקור הנגדי, היא יוצרת התנגדות ומובילה בהכרח לתנועה נוספת לכיוון השני. ללא דואליות משלימה זו אין תנועה, הדואליות יוצרת תנועה מחזורית של התקרבות והתרחקות שנגרמת מ"משחק" של משיכה, דחיה ותמיכה.
'התנועה הראשונה' גורמת לפיצול ולקוטביות, שינוי קטן, רטט או יציאה מאיזון שמובילים לדואליות שתוביל לסדרה של שינויים, כמו תנועה של קוביית דומינו אחת, בשרשרת דומינו, שמשפיעה ויוצרת שרשרת של התרחשויות.
תיאורים של התנועה הראשונה שיוצאת מהמקור האחד, ושיוצרת בריאה או את ה-בריאה, מתוארת על ידי מסורות שונות: בסיפור הבריאה המצרי, האלה נות הסתחררה ורטטה, ובשל כך העניק לה אביה, האל רע, את הכוכבים. בקבלה, עשר הספירות מתארות את תהליך הבריאה בתנועת הברק, התנועה יורדת מלמעלה עד למטה, מהאין סוף שמתפצל לשלוש, לשבע, ועד לספירה העשירית שמסמלת את יצירת החיים. האל ההודי, שיווה נטרג'ה (Nata-מחול, Raja-מלך), הוא אבי הבריאה ואדון המחול. נטרג'ה רוקד את ריקוד הבריאה הכולל את הניגודים המשלימים היוצרים את הבריאה – היצירה וההרס, האש והמים, האיזון וחוסר האיזון, החומר והרוח.
אבל מה גורם לתנועה הראשונה?
מה גורם בסופו של דבר לנבט אחד לפרוץ את הזרע ולנבט אחר לא?
מה גרם להתפוצצות הראשונה שגרמה להתפשטות של היקום?
יש שקוראים לזה רצון אלוהי או אינטלגנציה קוסמית, יש שקוראים לזה צרוף מקרים, אני קוראת לזה אהבה-חכמה, כי זה ביטוי של אהבה ומשיכה שיוצרות התגלות של חכמה. מה יכול להיות יותר יפה ויותר צודק מאשר שדבר יממש פוטנציאל חבוי בצורה קונקרטית וממשית?! אנחנו יפים, הטבע יפה, החיבור בנינו יוצר דברים חדשים וכל מה שזה דורש הוא – דואליות משלימה, "משחק" עדין של משיכה, דחיה ותמיכה.